את החזון הזה ראיתי בפעם הראשונה בגיל 19 בשנת 1997 כשהייתי בשנת שירות בקיבוץ הר עמשא. מאז חזון זה מוביל אותי בחיים. בשנת 2009 אחרי לימוד של שיטת המדע של הבריאה המשותפת וקריאה בספריה של אורליה לואיז ג'ונס על עיר האור טלוס, חזון זה נהיה יותר מוחשי והתחלתי לעבוד בתהליכים של בריאה משותפת להגשימו בפועל במציאות.
הכוכב המנצנץ של החיים
המורה הראשון שלי, אלעד רובין, שהיה תלמידו של המאסטר מל מהפיליפינים נתן לי אוסף אימרות שאסף מל, שהם כמו אוסף מפתחות למצבי תודעה גבוהים. הייתה אימרה שדיברה על מדיטציה והלכה ככה בתרגום לעברית:
"מדיטציה היא התהליך שבו האדם נכנס לעולם הפנימי של ידע העצמי. כדי למדוט "אחזק את תודעתך יציבה באור". ראה בעיני רוחך את הכוכב המנצנץ של החיים. גע עם אצבעותיך בגוף העירום של חלומותייך. הרגש בליבך את הפלגים הגועשים שלהם, ודע את העומקים הנסתרים, העוצמה והייעוד שלהם".
אחרי הרבה שעות של שינון, מדיטציה והגות במשפטים האלו ההר שהיה כמו מכוסה בערפילים נגלה אליי במלואו. ההר הזה היה מה שהסופר ג'ימס רדפילד (הנבואה השמיימית) קרא לו החזון האישי והחזון העולמי. החזון של תהליך האבולוציה של התודעה של האנושות והתפקיד שלי בתוך התהליך הזה.
בחזוני ראיתי שכל אדם שמתעורר לטבע הרב מימדי של המציאות, זורח באור סביבו ומביא את התובנות והחידושים לכל תחום שבו הוא עוסק בו. בין אם זה אומנות, חינוך, כלכלה, פוליטיקה וכו'. ראיתי תמונות של האנושות חייה בקהילות רוחניות אקולוגיות מסביב לעולם, בתקשורת עם אינטליגנציות מכוכבים ומימדים אחרים. ראיתי טכנולוגיות מפותחות, אומנות שמרוממת את רוחו של האדם, שמירה על הטבע מתוך הבנת קדושת החיים והאחדות של כל החיים, רפואה אינטגרטיבית המשלבת בין רפואה קונבנציונאלית והוליסטית ועולם שחיי בשלום, שגשוג ואחווה. גן עדן עלי אדמות.
ראיתי שעלי להיות מורה, מרפא ויוצר של רשת קהילות מסביב לעולם שיהיה ביניהם רשת של שיתופי פעולה ברמת ההשראה וברמות כלכליות וחברתיות. ראיתי שאצור סרטים ואכתוב ספרים.
החזון עולה מהדרך
"כאשר חזון הוא אמיתי, הוא עולה כל פעם מתוך הדרך, לא צריך כל הזמן להסתכל לאופק, אלא להתרכז בצעד צעד" מילותיו של המורה השני שלי, עופר ברקת, שאיתו למדתי הילינג ושמאניזם בדרך הלב האדומה.
שם למדתי הרבה על חיבור וריפוי רגשי, מעגלי הקשבה, על שבטיות, על תולדות הנשמה ועל הקשר עם מימדים אחרים.
ריפוי האדמה ומדע הבריאה המשותפת
בתוך התהליך עם המורה והשמאן הזה חזרתי לעסוק בג'ודו (שעסקתי בו מגיל 9 עד 18) ונהפכתי למורה לג'ודו. בקורס מדריכים נחשפתי לראשונה לפילוסופיה של הג'ודו. שלא ראיתי בינה לבין הג'ודו התחרותי שהכרתי שום קשר. משם התחלתי מחקר של שנתיים לגילוי המקורות הרוחניים של הג'ודו. זה הוביל אותי לזן, הטאו והצ'י קונג. מתוך מחקר זה פיתחתי את שיטת האימון הג'ודו המרפא, שאתם מוזמנים לקרוא עליה במאמרים. בשלב מסוים נמשכתי לתרגל צ'י קונג בטבע ותרגלתי באזור שנקרא פארק השרון ושם תחת העצים בצורת פטרייה התחלתי לחוש את האנרגיה של העצים. ידעתי שאם אני מרגיש את אנרגיה של העצים ניתן גם להתחבר לתודעה שלהם. ואכן כך קרא. מתוך החיבור לתודעה של העצים התחלתי בפעם הראשונה לתקשר עם ישויות שהן לא בני אדם. משם העולם השמאני ועולם התקשור נפתח לרווחה ואיתו תקשורים עם רוחות הטבע, החיות, הקריסטלים, המלאכים, המאסטרים ואלים (כמו ליידי גאיה, השכינה, פאן והבורא האחד).
משם נפתח בפני התחום של ריפוי האדמה. ועסקתי בו יותר מעשר שנים של תהליך שחרור אנרגיית קרבות ממקומות שהיו בהם פיגועי טרור, מלחמות ואירועים טראומתיים מתקופת התנ"ך.
בתהליך הלימוד והעיסוק בריפוי האדמה נחשפתי להוראה של מיכאלה סמול רייט, שפיתחה את שיטת הטיהור האנרגטי עם הסדין הלבן ושחרור אנרגיית קרבות. כמו כן התחלתי ליצור גינות בשיתוף פעולה עם הדוות (הרוחות של הצמחים) ולמדתי את מדע הבריאה המשותפת, שהיא פיתחה. מדע הבריאה המשותפת זו דרך ליצור כל דבר שהאדם רוצה בשיתוף הדוות (רוחות קולקטיביות), רוחות הטבע, המאסטרים, העצמי האלוהי שלנו והבורא.
עיר האור טלוס והמקדשים לקרניים הקוסמיות
בשנת 2009 כאשר קראתי את סדרת ספריה של אורליה לואיז ג'ונס על עיר האור הלמוריאנית טלוס, הרבה חוטים התחברו והרבה אסימונים נפלו. קודם כל דרך הלב השמאנית ובתוכה נושא המסעות השמאניים התחברו לי ללימוד על המאסטרים של החכמה שלמדתי עם המורה הראשון בדרך של חכמת הנסתר (שלמדתי דרך הספרים של התיאוסופיה).
דבר שני היו אלו המקדשים של הקרניים הקוסמיות שקיימות שם במימד החמישי, התחברו לי עם הלימוד ותרגול של יצירת גינות עם רוחות הטבע. מיד הבנתי שאני יודע איך אפשר לעשות מקדשים כאלו פה במימד השלישי. כך נולד החזון שאני קורא לו אורי-שלם. ראיתי מרחב טבעי כמו משק במושב שיש בו גינה שבה מרחבים רבים המוקדשים לעיגון אנרגיית הקרניים הקוסמיות. לאט לאט ראיתי שיש שם עוד דברים…פתאום ראיתי שם בתי ספר לילדים ומבוגרים. מרחב לסדנאות. חברת הפקה לסרטים ומוזיקה. קהילה רוחנית ואקולוגית.
זה היה בתקופה שעוד הייתה שייך לקהילה/שבט שהוביל המורה השני שלי ואיתם לא יכולתי לשתף את חזוני, כי הם היו נעולים על דרך הלב האינדיאנית באופן שהמורים הספציפיים האלו לימדו. השבט הזה עבר מאזור השרון לערד והיה לי מאוד קשה שם. ממש חייתי בפיצול בין עולמי הפנימי והמציאות החיצונית. בגלל שהילדה שלי ואמה היו שם, וניסינו לחזור להיות ביחד אחרי פרידה של יותר משנה, היה לי מורכב לעזוב.
אבל בסוף האמת שלי, הדרך והחזון שלי לא אפשרו לי להמשיך להתפשר ויצאתי לדרך באמונה בחזוני. בשלב זה נכנסה לחיי מי שהייתה שותפה לחיי ולחזון בשנתיים הבאות. היא הייתה מתקשרת שתקשרה בעיקר את אדוני הקארמה. בתוך התהליך החקירה המשותף שלנו היא נפתחה לתקשר את כל המאסטרים הנעלים, המלאכים, מסדר האלוהים והבורא האחד. פיתחנו ביחד את שיטת הריפוי האלכימיה של הנשמה (שכיום נקראת החיים כנשמה). הנחנו ביחד תוכנית רדיו שנקראה "ערי האור והמאסטרים של החכמה", שמה שהנחה את הכיוון שלה היה החזון שלי, שהתבטא בשאלות ששאלתי והיא תקשרה תשובות מהמאסטרים, המלאכים והבורא. כמו כן פיתחנו הרבה סדנאות ואת קורס ההתעלות. יצרנו מקדשים ומוזיקה ביחד.
אך לצערי ברמה האישית הזוגיות שלנו לא צלחה ונפרדו דרכינו אחרי שנתיים. מאז המשכתי בעצמי בהתאם ליכולות התקשור שהתפתחו אצלי יותר בשנה האחרונה כאשר לימדתי את קורסי ההתעלות לבד.
הדרך ממשיכה והחזון יותר ויותר מתגשם. עדיין לא בכולו, אבל חלקים מסוימים ממנו כבר קיימים כמציאות והפאזל הזה לאט לאט נהיה שלם. אני מבין שזה חזון מרחיק לכת, יש האומרים לי שייקח 300 שנה להגשים אותו, אבל אני עושה את ההכי טוב שלי בכל רגע. אם בקריאה בחומרים באתר זה, אתם שומעים את הקריאה והחזון שלי מהדהד בליבכם, כחלום שגם בכם קיים, אולי במילים אחרות וצורת אחרות של ביטוי, תרימו טלפון ונראה במה נוכל לשתף פעולה. יש הרבה דרכים שניתן להיות שותפים בחזון זה, כל אחד בהתאם לצו ליבו. זהו חזון כלל אנושי שרבות מהדתות דיברו עליו, כמו שהרבי מילובביץ' לימד "לעשות לו בית ב(עולמות) תחתונים, כפי שבעליונים". וכמו שישוע בן יוסף לימד להתפלל "תבואו מלכותך, רצונך יעשה, על פני האדמה, כפי שהוא בשמיים. אמן."