הג'ודו המרפא

הג'ודו המרפא –Healing Judo

אומנות לחימה הוליסטית -תיאוריה ומעשה

הקדמה

כאשר שמים את המילה ג'ודו לצד המילה ריפוי או הילינג , מיד עולה פרדוקס. כיצד אומנות לחימה יפנית, שנהפכה להיות ספורט אולימפי פופולארי בכל העולם, יכולה להיות קשורה לריפוי?


התשובה נמצאת בגוף השאלה, ג'ודו היא אומנות לחימה יפנית, שפותחה ע"י ג'יגארו קאנו, שהיה שר החינוך ביפן במאה הקודמת, קודם כל כדרך חינוך בתנועה ע"פ מספר עקרונות פילוסופיים הנובעים מתורת הזן והטאו. אותן תורות שמהן יצאו הרפואה הסינית, הטאי צ'י והצ'י קונג. במזרח מורי האומנות לחימה גם משמשים כמרפאים ברפואה המזרחית, הפועלת לצד ובשיתוף פעולה מלא עם הרפואה המערבית.

תורת ההילינג המודרני או הפסיכולוגיה הפסיכוסומאטית החלה עם תלמידו של פרוייד, ויליאם רייך. רייך הבחין לראשונה ומיפה את הקשר בין הגוף לנפש, את שדה האנרגיה האנושי ומרכזי האנרגיה, הנקראות במזרח צ'אקרות. תלמידיו למדו תורות כמו יוגה וטאי צ'י והבינו שבמזרח הידע שמורם חקר, כבר ידוע אלפי שנים. מכך נוצרה תורת ההילינג (הפסיכולוגיה הפסיכוסומטית), שמהווה חיבור בין הישן והחדש ובין המערב והמזרח.

הילינג זה לא רק שיטה אחת ספציפית אלא תהליך ריפוי שלם של הגופנפש והרוח של האדם, המתבצע במגוון כלים כמו שיתוף בדיבור, מדיטציה, תנועה, תיעול אנרגיית החיים מהמטפל למטופל, דמיון מודרך, צלילים ומנטרות ועוד.

במאמר זה אפרט, בחלק הראשון את הקשר בין התיאוריה של ההילינג ובין הפילוסופיה של הג'ודו ובחלק השני אסביר כיצד התיאוריות האלו באות לידי ביטוי באימון בשיטת הג'ודו המרפא שפיתחתי.

התיאוריה של ההילינג

והפילוסופיה של הג'ודו

המבנה האנרגטי של האדם

מבלי להיכנס לעובי הקורה של הפיזיקה המודרנית, אקצר ואומר שהמדע המודרני הגיע להבנת המציאות כתדרים, אורכי גל ושדות אנרגיה. מתוך הבנות אלו נסגר מעגל המחבר כעת את המדע המודרני עם הפילוסופיות של המזרח, הטוענות שלאדם יש שדה אנרגטי, המורכב ממספר גופים – תדרים שונים הנוכחים ביחד באותו מרחב מסביב ובתוך גופו. ישנן חלוקות שונות של מספר הגופים האנרגטיים בשדה האנרגטי, לשם המאמר הזה אתייחס לשבע גופים:


רובד האישיות:

  1. הגוף הפיזי
  2. הגוף האתרי – מורכב מצ'י – אנרגיית החיים.
  3. הגוף הרגשי – מורכב מחומר שנקרא אנרגיה אסטרלית.
  4. הגוף השכלי הנמוך – המיינד, אחראי על חשיבה לוגית, ליניארית. מורכב מאנרגיה מנטלית.


    רובד הנשמה:

     

  5. הגוף השכלי הגבוהה – המחובר ליכולת חשיבה מופשטת, פילוסופיה, אמונות על החיים.
  6. גוף האינטואיציה – מחובר למוח ימין וליכולת להבין דברים בהבזק, ללא הליך חשיבה.
  7. גוף האטמה – הרצון האישי מתחבר לרצון האלוהי. האדם שהגיע להיות אדון על עצמו ואדון לגורלו.

 

הצ'אקרות (מילה שמשמעותה בהינדית היא גלגל) הן מערבולות אנרגיה המחברות בין השכבות השונות של ההילה, ולכל אחת מהן סוג אנרגיה ותפקוד שונה בתודעה של האדם. כמו כן ברפואה הסינית מקשרים בין האיברים הפנימיים וערוצי האנרגיה שלהם עם מצבים רגשיים וסימפטומים פיזיים הקשורים אליהם.

תפקוד המערכת האנרגטית

 

כאשר המערכת הזו נמצאת במצב אופטימאלי, כל גוף מתייחס למציאות בדרך שלו ומשפיע על הגופים הקרובים אליו. למשל, כאשר אנו מרגישים רגש, הוא משפיע על המחשבה וגם על הגוף האתרי הצמוד לגוף הפיזי ומתרגם לעיתים כתחושה מסוימת בגוף.

למרבה הצער, אנו לא חיים בעולם וחברה אידיאליים, אשר עושה מקום, מבינה ומכבדת את כל המורכבות של מי שאנחנו, ולכן כאמצעי הגנה יש לנו צורך במקרים רבים להדחיק את רגשותינו.

 

פרויד דיבר על תהליך הדחקת הרגשות של אל תת המודע כגורם לנוירוזה. ויליאם רייך- הבין שהתת מודע לא נמצא באיזה מרחב מופשט, אלא התת מודע הוא הגוף-נפש. אותו שדה אנרגטי עליו דיברנו כרגע. תת המודע הן שלושת השכבות הראשונות לפני השכבה שקראנו לה הגוף השכלי הנמוך, שהוא סף המודע שלנו.

הרגשות, כאשר איננו מוכנים לחוותם במלואן, אינן נעלמות, אלא "נקברות" בגוף הפיזי, האתרי והרגשי. בנוסף לרגשות נוצרת אמונה, מסקנה שלילית על איך החיים עובדים אשר מכילה בתוכה את הרגש הקשה שהודחק. אמונה שלילית זו נשארת "קבורה" במקום ספציפי בגוף. לזה קוראים חסימה אנרגטית. חסימות אנרגיות יכולות בהמשך להתגבש ולהתממש כמחלה פיזית, או נוירוזה או הפרעה נפשית, שנוצרה מכך שחלק מהאנרגיה של הנפש נשאר במצב מקובע בעבר כתוצאה מטראומה.

 

 

 

תהליך הריפוי ההוליסטי

 

תהליך הריפוי ההוליסטי יוצר היפוך של תהליך ההדחקה. זה מתחיל בזיהוי של החסימה, המיקום שלה בגוף, יצירת זרימה של אנרגיה ברמה האתרית שמעלה בחזרה את הרגש המודחק על פני השטח אל המודעות. זיהוי האמונה שנוצרה ושחרור כל האנרגיה הזו מהשדה האנרגטי והחלפה של האנרגיה הישנה באנרגיה חדשה המכילה אמונות ורגשות חיוביים לגבי החיים.

לשם התהליך הזה ניתן להשתמש במספר כלים רחב כמו שיתוף – דיבור, שליחת אנרגיית ריפוי מהמטפל אל המטופל, תנועה, התבוננות, צלילים, תקשור ועוד. בכל המקרים התהליך שקורה הוא זהה או דומה.

הפילוסופיה של הג'ודו

הפילוסופיה של הג'ודו מורכבת משלושה עקרונות פילוסופיים אשר על פיהם נבחרו התרגילים של הג'ודו, מתוך מגוון רחב יותר של תרגילים מתורת הג'יו ג'יטסו, שהגו'דו פותח מתוכה.

עקרונות אלו נובעים גם מתורות הזן והטאו שהרפואה המזרחית נבעה מהן אף היא.

  1. ג'ו– רכות , עדינות, זרימה. ברמה הטכנית משמעו להשתמש באנרגיה של היריב על מנת להפילו. בניגוד למצב של עימות ישיר בין שתי אנרגיות הפוכות.

    ברמה היותר עמוקה זה דרך חיים קשובה ומחוברת לזרם האנרגיה שאנו קוראים לו רגשות ואימוץ פילוסופיית חיים של רכות וזרימה שהינה תואמת את דרך הריפוי של ההילינג כפי שבאה לידי ביטוי בשיר מתוך ספרו של החכם הסיני לאו טצה "הטאו טה צ'ינג" :

    "כאשר האדם חי,

    גופו רך וגמיש.

    כאשר האדם מת,

    גופו נוקשה וקשוח.

    כאשר עשבים, חיות וצמחים הינם חיים,

    גופם גמיש וניתן לכיפוף.

    במותם, גופם נהיה שביר וקשיח.

    על כן להיות רך וגמיש

    זה להיות תלמיד של החיים

    ולהיות נוקשה וקשוח

    זה להיות תלמיד של המוות."

    לפני שג'ודו היה ספורט אולמפי, שהדגש בו הוא על הניצחון החיצוני של היריב, הג'ודו היה יותר דומה לטאי צ'י במהותו, במובן שזוהי אומנות של תנועה שדרכה ניתן ללמוד דרך הגוף וליישם את עקרון זה בחיים. בג'ודו המרפא הדגש הוא על התבוננות פנימה תוך כדי האימון בג'ודו, ללא חשיבות לניצחון חיצוני על יריב, אלא ההתמודדות היא פנימית.

    ב)סרייקו זניו– " שימוש יעיל באנרגיה פיזית ומנטלית לכל מטרה שהיא". זה בא לידי ביטוי ברמה הטכנית בכל תנועה של הג'ודו. ברמה היותר עמוקה בכדי שעקרון זה של יעילות יעבוד בחיינו אנו צריכים להיות בחוויה של אחדות פנימית בין הצדדים הקוטביים בתוכנו.

     

    אני רוצה להתייחס לפיצול ולמאבקים הפנימיים הקיימים בנפש האדם ולמעשה גורמים לחייו להתנהל עם הרבה קושי שנובע ממאבקים אלו.

    ברפואה ההוליסטית מדברים על חמשת הפיצולים בגוף נפש, שהן חסימות במקומות מסוימים הגורמות לנו להתנהג בניתוק פנימי כמו שני אנשים שונים הפועלים באופן מנוגד.

    משמאל לימין: 1) הפיצול בין הגו (טורסו) ובין הגפייםהעולם החיצוני והעולם הפנימי
    - משמעות הידיים בגופנפש היא עשייה בעולם. משמעות הרגליים היא תנועה והתקדמות בעולם. בתוך איזור הגו (החלק הפנימי של הגוף בלי הגפיים והראש) ישנם האיברים הפנימיים שבתוכם (ע"פ הרפואה הסינית) נוצרים הרגשות. לכן איזור זה מסמל את העולם הפנימי.
     

  2. הפיצול בין הצד האחורי והקדמי – המסכה והצל – הצד הקדמי של גופנו מסמל את מה שאנו רוצים להראות לעולם – המסכה שלנו. לעומת הצד האחורי שהוא כל מה שאנו רוצים להחביא או להכחיש את קיומו בנו לכן אנו "זורקים אותו מעבר לכתף". קארל יונג קרא לחלקים האלו בעצמנו – הצל. כאשר אנו מכחישים את הצל שלנו אנו רואים אותו משתקף באחרים וכך נוצרות מלחמות בעולם. אנחנו הטובים – הם הרעים. אני מסכן, קורבן – הוא אשם. 
  3. ראש – גוף :שכל, רעיונות ודמיון לעומת רגש, חוויה ומציאות

לחשוב, לדמיין, לחלום ולראות חזון 'אלו יכולות של הראש. לחוות, להרגיש, להתייחס לסביבה ולמציאות הן התכונות של הגוף. כאשר קיימת חסימה במרכז הגרון נוצר ניתוק שלא מאפשר לרעיונות, חלומות וחזונות שלנו להתגשם. כי זה תמיד נראה מאוד רחוק, בעתיד, מופשט ולא מושג. לשם הגשמה של כל רעיון יש לקרקע אותו לחומר דרך הגוף.

4)חלק גוף עליון – חלק גוף תחתון – חיבור לעולם הרוח לעומת חיבור לעולם

החומר

מציאות נפוצה אצל הרבה אנשים רוחניים היא פתיחה של צ'אקרת הלב והצ'אקרות הגבוהות וחסימה כמעט מוחלטת של שלושת הצ'אקרות הנמוכות. לעומת אנשים שאינם עוסקים בעולם הרוח ומרוכזים לגמרי בעולם החומר ששלושת הצ'אקרות הנמוכות פתוחות ומתפקדות והגבוהות סגורות.

זה נובע מחסימה קשה במקלעת השמש שיוצר, את הניתוק הזה. אנו שואפים לחבר שמיים וארץ ולהיות יכולים להגשים רוח לחומר ולהעלות את החומר אל הרוח. לכן יש לעבוד על אזור מקלעת השמש (הסרעפת) שהינו אזור טעון מאוד ברגשות ונוקשות מחשבתית, תפיסות של האני הנפרד ומאבקי כוחות.

  1. צד ימין – צד שמאל – קבלה ונתינה

צד ימין בגופנפש מסמל נתינה, עשייה, אקטיביות, הצד הגברי ואילו הצד השמאלי מסמל קבלה, פאסיביות, הצד הנשי בתוכנו. ברצוננו להפגיש את שני הצדדים ולאזן אותם בתוך אופיינו. ללמוד לתת ולקבל, מתי להיות אקטיבי ומתי להיות פאסיבי. לתת ביטוי גם לתכונות גבריות וגם לתכונות נשיות בנפשנו בתור נשמות שלמות המכילות את שני ההפכים בתוך שדה מאוחד.

כל התנועות בג'ודו מערבות את כל החלקים האלו, שצריכים לעבוד ביחד, בכדי לבצע את הטכניקות של הג'ודו. לכן הג'ודו מלמד להיות אדם מאוזן ושלם.


ג)ג'יטה קיאויעקרון התועלת ההדדית אשר בא לידי ביטוי בקידה בג'ודו, שמשמעה היא שמהות הקרב היא לא אודות הניצחון אלא אודות שיפור עצמי של שני בני הזוג.
שאנו בני ברית בתהליך של שיפור עצמי, לא אויבים!

בשביל מרפא הוליסטי, להיות במקום שממנו הוא יכול לרפא, יש צורך לפנות את עצמו ע"י עבודה ריפוי עצמית, להית יכול לשים את עצמו בצד ולהיות צינור עבור אנרגיית הריפוי עבור המטופל. לאחר מכן בסוף הטיפול, על המטפל לשאול את עצמו: למה משכתי מטופל זה לחיי? מה עלי ללמוד מההתמודדויות שלו? ב100% מהמקרים יש קשר בין ההתמודדויות של המטופל ובין אלו של המטפל. כך שעקרון התועלת ההדדית קיים גם בתהליך הטיפול ההוליסטי.


הג'ודו המרפא – שיטת האימון

שיטת האימון לבוגרים בג'ודו המרפא עוסקת בריפוי גוף-נפש-רוח ולימוד הפילוסופיה של הג'ודו. הדגש התחרותי של הג'ודו הרגיל אינו חשוב.

האימון מורכב מחיבור בין שיטות של ריפוי הוליסטי ותרגולים מהג'ודו. את התרגולים ההוליסטיים לבדם ניתן לתרגל אף בנפרד בלי התרגולים של הג'ודו, לכך קראתי חוג הרפיה וריפוי עצמי .

 

  1. שיתוף – תפקיד השיתוף הוא לעזור להתחבר לרגשות שלנו ולבטא אותם. ביומיום רובנו מנותקים מרגשותינו וחיים ברמה של המיינד המודע. לכן יש להפנות את תשומת הלב מטה אל הנשימה ואל הרגשות ולבטאם. זה נעשה במעגל, אך זוהי שיטה שעובדת גם בזוגות ובקשר של האדם עם עצמו.

     

  2. חימום ותרגילי תנועה אנרגטיים – כאשר הדם זורם בעורקים הצ'י נע איתו. ישנם תרגילי חימום למפרקים, גמישות, כוח וריפוי לכל חלקי הגופנפש. בחלקם באים משיטות שונות של צ'י קונג ומסורות תנועה אחרות.
  3. ג'ו נו קאטה – הקטה של העדינות – קאטה עדינה בזוגות ללא הפלות המלמדת את עקרון הג'ו – הרכות, הזרימה והעדינות. מביאה לריפוי רגשי, מחברת בין המודעות המוטורית של הגוף בתנועה (הגוף הפיזי והמנטלי) לבין המודעות הרגשית ורוחנית (גופי הרגש והנשמה), מביאה לפתיחת המודעות למימדי הרוח.

    קישור להדגמה של הקטה


    http://www.youtube.com/watch?v=PFjsizdgtHY&feature=related

     

  4. לימוד ואימון טכניקות ג'ודו – זהו חלק אינטגרלי מכל אימון בג'ודו. לימוד ותרגול טכניקות חדשות ובניית מיומנות בטכניקות שאנו כבר מכירים.
  5. לט גו ג'ודו (Let go Judo) – תרגול קרב ג'ודו חופשי עם דגש על עקרונות התנועה והרכות, לא על כוח ותחרותיות. דגש על שמירת הגב זקוף וללא מאבק על האחיזה (בניגוד בג'ודו התחרותי). בונה את העוצמה האנרגטית בגופנפש ומשמש כדרך ללמוד את עקרונות הג'ודו במצב של קרב חי ספונטני.

     

  6. תרגול ג'ודו האחדות – תרגול בו מחברים בין השדות האנרגטיים של בני הזוג ומתרכזים בעובדת היותנו אחד תוך כדי הקרב. למעשה ישום עיקרון הג'ו ברמה המעשית מתחבר לעקרון האחדות כי אם אנו אחד, זה טבעי שאפשר להשתמש באנרגיה של בן הזוג כאילו היא שלנו. כמו להשתמש בשתי הידיים של אותו גוף בהרמוניה. חוויה אנרגטית של אחדות בתנועה.
  7. מדיטציה – בשני השלבים הקודמים של צורות הקרב החופשי ניתן להגיע לחווייה של קטרזיס, שחרור רגשי ומנטלי. כעת במדיטציה ישנה חווייה מאוד חזקה של טוהר, שקט ושלום פנימי. בשלב זה כאשר "הכלי נקי וטהור" ניתן להוריד את האור האלוהי לתוכו. ישנן סוגי מדיטציות שונות המובילות לחוויה זו והן נלמדות באימון הג'ודו המרפא באופן הדרגתי, מרמה בסיסית לרמות יותר מתקדמות של מדיטציה.
  8. קידה – סיום מסורתי שיש בו הכרת תודה למורה, לשיטת האימון ולמסורת הג'ודו ומשמש לאינטגרציה של מה שנלמד בשיעור.

כל הזכויות שמורות © עמיחי ים 2012